יותר מ-270 אנשי סגל בתחומי הכלכלה והניהול מאוניברסיטאות ומכללות בארץ ובעולם חתמו על גילוי דעת בנוגע לנזק הצפוי לכלכלת ישראל כתוצאה מיישום הרפורמות המתוכננות במערכת המשפט: "מתריעים בתוקף כנגד היוזמות הנוכחיות של הקואליציה, שמשמעותן היא שינוי יסודי של שיטת המשטר בישראל וסכנה לעתיד המשק והכלכלה הישראלית", נכתב בהצהרה שהועברה ל-ynet. זאת, בהמשך לאזהרה אמש של נגיד בנק ישראל לראש הממשלה בנימין נתניהו, מפני פגיעה בדירוג האשראי של ישראל בצל הרפורמה המשפטית.
"אנו, מרצות ומרצים בתחומי הכלכלה והניהול, מביעים את דאגתנו העמוקה לנוכח מהלכי הממשלה שצפויים לפגוע בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי, ושלהערכתנו יגרמו לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית", נכתב בגילוי הדעת, שמאגד לראשונה את התנגדותם לרפורמה של מאות כלכלנים ואנשי מנהל עסקים, ביניהם בכירים לשעבר במשק הישראלי, בכירים בבנק ישראל, יועצים כלכליים לשרי אוצר לשעבר, בכירים במשרד האוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה וכן מרצים בכירים מהפקולטאות המובילות בעולם.
בין החתומים על המסמך נמצאים בכירים שגם עבדו וייעצו לרה"מ נתניהו בעבר כמו יו"ר לשעבר של המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ן קנדל ומנואל טרכטנברג; משנים לשעבר לנגידי בנק ישראל, צביקה אקשטיין ואביה ספיבק; מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אבי בן בסט, וכן איתן ששינסקי, יוסי זעירא, דניאל כהנמן, מישל סטרבצ'ינסקי, אודי ניסן, משה חזן, דן בן דוד, רפי מלניק ואחרים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
2 צפייה בגלריה
מימין לשמאל למעלה: מומי דהן, דלית גפני, איתן ששינסקי, אייל וינטר ואבי בן בסט. מימין לשמאל למטה: רפי מלניק, צביקה אקשטיין, משה חזן, מנואל טרכטנברג ומישל סטרבנצ'ינסקי
"הכלכלה הישראלית זוכה להערכה רבה מצד המוסדות וגופי הדירוג הכלכליים הבינלאומיים", נכתב במסמך. "הערכה זו הושגה בזכות מאמץ ארוך ומתמשך של ממשלות משני צידי המתרס הפוליטי, ונובעת בין היתר מעצמאות הרשות השופטת והשירות הציבורי. הערכה זו והאמון שנלווה אליה חיוניים לתפקודו ולשגשוגו של המשק הישראלי, שהוא משק קטן ופתוח המקיים היזון חוזר עם הכלכלות הגדולות בעולם. הפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל, ובגיוסי ההון של חברות ישראליות. לדוגמא, הורדת דירוג האשראי המפתיעה של אגרות החוב הממשלתיות של פולין בינואר 2016 על ידי סוכנות הדירוג S&P נומקה בפגיעה בעצמאות בית המשפט החוקתי ובשידור הציבורי.
"הפגיעה ביכולת הממשלה וחברות במגזר העסקי לגייס מקורות מימון תוביל לירידה בהיקף ההשקעות, וזו תפגע בראש ובראשונה בענף ההייטק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק. פגיעה זו צפויה להתעצם לנוכח המשבר המסתמן בענף, והאפשרות שחברות הייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה. זאת ועוד, השילוב בין פגיעה בענף ההייטק לבין פגיעה בזכויות הפרט עקב היחלשות מערכת המשפט צפוי גם להוביל לתופעה של 'בריחת מוחות' - הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל.
2 צפייה בגלריה
"מחקרים מראים שללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון, גוברת החקיקה הפרסונלית והמנגנון הבירוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי". נתניהו ולוין
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"מעבר להשפעות המיידיות של מהלכי הממשלה, קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. הערכה זו מבוססת על מחקרים מהמצוטטים ביותר במחקר הכלכלי, ביניהם אלה של זוכה פרס הנובל דגלאס נורת', ושל כלכלנים מהחשובים בעולם כמו אנדריי שלייפר ודארון אצ'מוגלו. מחקרים אלו מראים שקיומו של כוח פוליטי רב בידי הקבוצה השלטת, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם עיקרי לנחשלות כלכלית. המחקרים מראים שללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון, גוברת החקיקה הפרסונלית והמנגנון הבירוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי. לא במפתיע, בשנים האחרונות ניכרת עליה ברמת השחיתות בהונגריה ובפולין. המחקרים מראים שפגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי-משקל מוסדי תומך צמיחה הינו עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת טווח, שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים".
פורסם לראשונה: 06:46, 25.01.23
